פס"ד בנושא דמי שימוש ראויים

ההליך

1.         בפני תביעה לדמי שימוש ראויים אשר הוגשה על ידי התובעת, אם, כנגד בתה, הנתבעת מס' 1 (להלן - "הנתבעת"), וכנגד חתנה, הנתבע מס' 2 (להלן  -"הנתבע").

בתביעה עתרה התובעת, כי בית המשפט יחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לה סך של 944,681 ש"ח בגין השימוש שאלו עושים במבנים שונים, אשר הוקמו על ידם, במשק מס' 20, ב____ מושב עובדים להתיישבות יהודית בע"מ, הידוע כחלקה ____ בגוש ____ (להלן - "המשק"), כפי שפורט בכתב התביעה, וזאת החל משבע שנים שקדמו להגשת התביעה, דהיינו החל מחודש ספטמבר 1993.  

2.         כתב התביעה הוגש ביום 20.9.00. קדמו לתביעה זו הליכים משפטיים נוספים, אשר התנהלו בין בעלי הדין, בתמ"ש 016230/98, בתמ"ש 16230.1/98 ובתמ"ש 16230.2 (להלן - "ההליכים הקודמים"). 

3.         ביום 6.4.05 ניתן פסק-דין בהליכים הקודמים, בו נקבע, בין השאר, כי הנתבעים הינם הבעלים של זכות בלתי הדירה לשימוש וחזקה בבית ובמחסנים המצויים במשק (סעיף 39א לפסק הדין). (להלן - "פסק-הדין").

4.         על פסק הדין הוגשו ערעורים הדדיים, אולם אלה נמשכו לפי המלצת בית המשפט המחוזי, ופסק הדין הפך לחלוט.

5.         בדיון, אשר התקיים ביום 6.3.06, מונה, בהסכמת הצדדים, השמאי מר גיל סגל (להלן - "השמאי") לחוות את דעתו באשר לשיעור דמי השכירות הראויים עבור המבנים המשמשים לצורך ניהול העסק במשק, לתקופה החל מיום 1.9.93 ועד ליום   20.9.00.

6.         ביום 27.3.06 ניתנה חוות הדעת של השמאי (להלן - "חוות הדעת").

7.         בדיון, אשר התקיים ביום 21.5.06, הסכימו בעלי הדין, כי כל החומר שהוגש לבית המשפט בתביעה בתמ"ש 16230/98 יהווה חלק מתיק הראיות (פרוטוקול הדיון מיום 21.5.06, עמ' 8).

8.         ביום 26.6.06 הסכימו בעלי הדין, כי בית המשפט יתן פסק-דין בתובענה בהתאם לחומר הקיים בתיק, כולל תצהירי העדות הראשית שהוגשו במסגרת תביעה זו תוך שהם מוותרים על הזכות לחקור את המצהירים בחקירה נגדית. בנסיבות אלה, הוריתי לצדדים לסכם את טענותיהם בכתב.

9.         עוד יצויין, כי בפני בית המשפט מונחת גם תביעה שכנגד, אשר הוגשה על ידי הנתבעים כנגד התובעת (תמ"ש 16231.1/98). תביעה זו הוגשה בגין השקעות שהשקיעו הנתבעים במשק ובגין נזקים, אשר, לטענתם, נגרמו להם בעטייה של התנהגות התובעת. לאחר מתן פסק-הדין תוקן כתב התביעה בתביעה שכנגד, ובמסגרתו צמצמו הנתבעים את העתירות, ומחקו את עתירותיהם לסעדים בגין החזר השקעותיהם במשק, לרבות במחסנים (ראה סעיף 6 לכתב התביעה שכנגד המתוקן) (להלן - "התביעה הכספית").

10.       בטרם אדרש לגופם של דברים, אקדים ואציין, כי התובעת צירפה לסיכומיה "תיק מוצגים". ביום 6.9.06 הוסיפה התובעת והגישה לתיק בית המשפט הודעה בדבר "השלמת תיק מוצגים", לפיה מצורפים מוצגים, אשר, לטענת התובעת, נשמטו מתיק המוצגים שצורף לתצהיר עדותה של התובעת, ואשר, לטענתה, דבר הגשתם הודע לב"כ הנתבעים וסוכם עימו כי יביע עמדתו לגביה ולגבי תיק המוצגים בכלל. הנתבעים התנגדו להגשת המוצגים, ככל שלא צורפו לתצהירי העדות הראשית, ועתרו להורות לתובעת למשכם מתיק בית המשפט.

אין ספק, כי התנגדות הנתבעים בדין יסודה. לא ברור, מדוע הוגש תיק המוצגים רק בשלב זה של ההליכים. יתר על כן, אם וככל שהתובעת סברה, כי מן הראוי שהמוצגים האמורים, כולם או חלקם, יהיו מונחים בפני בית המשפט בעת מתן פסק הדין, לא ברור מדוע לא הוגשה בקשה כדין להגשתם. בנסיבות העניין בכוונתי להתעלם מהמוצגים שהוגשו, ולהורות לתובעת למשכם מתיק בית המשפט.

רקע עובדתי

11.       העובדות הרלוונטיות להכרעה בתובענה פורטו בהרחבה בפסק הדין, אולם אחזור על עיקרי העובדות הרלוונטיות לתביעה קא עסקינן:

11.1     התובעת ובעלה המנוח (להלן - "ש'"; התובעת וש' ביחד, להלן - "בני הזוג") נישאו כדמו"י בשנת 1947.

11.2     לשני בני הזוג היו אלו נישואין שניים. בעת נישואיהם היתה לאישה בת מנישואיה הראשונים, ח' (להלן - "ח'").

11.3     מנישואיהם נולדו לבני הזוג שלוש בנות: צ', ו' ו-א' (האחרונה - הנתבעת),  כולן בגירות.

11.4     בשנת 1950 קיבלו בני הזוג את המשק, ובנו בו את בית מגוריהם ומבנים נוספים.